קופת צדקה מהווה חפץ יודאיקה נפוץ במיוחד בכל בית יהודי. ראשית, אנו משתמשים בכלי זה כדי לאסוף את כספי התרומות בצורה מכובדת וקבועה. למעשה, אדמו"ר האמצעי היה הראשון אשר יזם את הרעיון של קופות ביתיות עבור כולל חב"ד. מאז אותו זמן, הפיצו החסידים את הקופות הללו בעולם כולו. בהמשך לכך, כחלק ממבצע צדקה העולמי, עורר הרבי מליובאוויטש את הציבור לקבוע קופות בכל בית ובכל מקום אפשרי. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה בחדר מעוררת את בני הבית לקיים את המצווה יום-יום.
ראשית, חז"ל תיקנו תקנה חשובה בכל עיר שבה קיימת קהילה יהודית. לפיה, על ראשי הקהל למנות גבאי צדקה מיוחדים. תפקידם של הגבאים הוא לאסוף את מעות הצדקה מחברי הקהילה. לאחר מכן, הגבאים מחלקים את הכספים לנזקקים על פי התקנות המקומיות. לכן, אנו צריכים להשתדל לתת את המעות שלנו לקופה אשר מנהל אותה אדם נאמן, היודע לחלק את התרומות בתבונה רבה.
במשך דורות רבים, הציבור הכיר רק קופות ציבוריות אשר עמדו בבתי הכנסת ובבתי המדרש. גבאי הקהילה אספו את המטבעות ושמרו את הכספים בתוך המחסן המרכזי של העיר.
עם זאת, במהלך השנים התפתח הקשר בין הקהילות השונות בעולם. בעקבות הגעתם של שליחים ומשולחים, נוצר צורך בקופות המיועדות למטרות ספציפיות. כאמור, אדמו"ר האמצעי יזם את הקופות הביתיות הנפוצות כיום. המארגנים שלחו משולחים מיוחדים אשר אספו את הכספים שהצטברו בבתים מדי תקופה.
חז"ל מונים מעלות רבות בנתינת כספים לנזקקים. הם קובעים כי הדרך המעולה ביותר היא הטלת מטבע אל תוך קופת צדקה. בצורה זו, הנותן אינו יודע למי הוא נתן את הכסף, והעני אינו יודע ממי הוא קיבל אותו. כתוצאה מכך, אנו מונעים בושה מהעני ומקיימים את המצווה לשמה.
בנוסף, הבעל שם טוב אמר אמירה מעניינת על קול הרעש של המטבעות הנופלים. לדבריו, מקול קשקוש המטבעות בקופה מתפרדים כוחות הקליפה והטומאה. כמו כן, הרבי הדגיש פעמים רבות את המעלה של נתינה יומיומית בקופה על פני תרומה חודשית אחת. בדרך זו, היהודי זוכה לבצע את מעשה הנתינה פעמים רבות יותר ובכך הוא מרבה זכויות לעצמו.
החל משנת תשל"ד, עם הכרזת מבצע צדקה, החל הרבי לעורר בהדגשה מיוחדת על קביעת קופות בכל מרחב. הרבי שאף שהקופה תעמוד לנגד עיניו של היהודי ותזכיר לו להעניק מעצמו לאחרים. מעבר לכך, הרבי הבטיח כי נוכחות הקופה בבית מוסיפה שמירה, הגנה והצלה לכל בני המשפחה.
ללא כתיבת מטרה: הרבי הורה שלא לכתוב על הקופות הביתיות לאיזו מטרה הן מיועדות. אנו משאירים את הקופה ללא הגדרה כדי שנוכל לייעד את הכסף לכל צורך דחוף שיתעורר.
המטרה היא המצווה: גם בקופות שמחלקים במבצעים אין לכתוב מטרה ספציפית. אנו עושים זאת כדי שהציבור יבין שהמטרה היא עצם קיום המצווה, ולא איסוף רווחים למוסד מסוים.
השארת מטבעות: כאשר מרוקנים את הקופה, אנו משאירים בתוכה לפחות מטבע אחת או שתיים.
מתנה לחתן וכלה: הרבי הורה להעניק קופת צדקה כמתנה לזוג צעיר עבור ביתם החדש.
נתינה בלילה: אף שקיימים דיונים הלכתיים על נתינת כספים בלילה, הטלת מטבע לקופה פותרת את הבעיה כיוון שהכסף אינו מגיע לעני בשעות החושך.
בערב שבת: אנו מניחים את קופת התרומות של ערב שבת במקום כזה שלא נצטרך להזיז אותו במהלך השבת, משום מוקצה.
אנו יכולים להניח קופת צדקה במגוון מקומות מיוחדים כדי להמשיך ברכה והגנה:
בקיר המטבח: כדאי לתת פרוטה לפני הכנת האוכל, ובכך להפוך את בניין המטבח עצמו לחפץ של קדושה.
בחדר הילדים: קביעת קופה בחדר הילדים מסייעת בחינוך שלהם. קביעתה בקיר מהווה סגולה לשמירה.
קופת צדקה אישית לילד: מומלץ לקנות לכל ילד קופה צבעונית הנושאת את שמו כדי לעודד אותו להשתמש בה מדי יום.
בבית העסק ובמשרד: הנחת קופה במשרד ממשיכה ברכה והצלחה ומעמידה אותנו כשותפים עם הקב"ה.
במכונית, באוטובוס וברכבת: שמירה והגנה בדרכים מפני תאונות וסכנות דרך כוחה של הצדקה.
במטוס ובנסיעות: נוסעים החשים פחד במהלך הטיסה יכולים לתרום לקופה בכל שעה של טיסה.
בחדר שלפני המקווה: נשים טובלות הנוהגות לתת צדקה לפני הטבילה זוכות בסגולה לילדים בריאים.
בחדר הלידה: נתינת פרוטה בקופה בחדר הלידה מהווה סגולה ידועה ללידה קלה ומהירה.
אתר מזוזות חב"ד מציעה לך מגוון רחב של אפשרויות וסגנונות לקופות צדקה. המוצרים הזמינים באתר מיוצרים באיכות גבוהה ועיצובים מרהיבים.
צריכים ייעוץ? לחצו כאן ליצירת קשר
